יוצר שורטס

שורטס הם ז'אנר מוזר: הבטחה של מהירות ומציאות של שחיקה, כי צריך הרבה, באופן סדיר, בסגנון שניתן לזהות. נכנסנו לכאן כמו לעיר לא מוכרת — בלי מפה, מתוך תחושה שיש פה מסלולים שעוד מחכים שייסללו. הפרויקט הזה הוא ניסיון להפוך את ייצור הווידאו הקצר למערכת שאפשר לנהל, תוך שמירה על חיות ועל יד של יוצר.

למה תלת־ממד

כשהתחלנו לגשש בווידאו הקצר, המפצל הראשון היה ברור: לקחת מודלים גנרטיביים ולהרכיב מהם פיד, או להיכנס לתלת־ממד ולבנות את שלנו. פיד גנרטיבי מהיר יותר בהתחלה. כעבור שבועיים הוא מתחיל להיראות זר: כל מודל כללי נמשך אל הממוצע. הז'אנר הממוצע נראה משעמם. לכן בחרנו בתלת־ממד. Blender בתור מנוע, Python בתור מנצח, וספרייה משלנו של סצנות, אובייקטים, מצלמות וקצבים. הכניסה יקרה יותר. בתום חודש יש לך אוצר מילים חזותי שאפשר לכתוב בו את הסיפורים שלך. בעידן שבו כולם אחוזים ברשתות נוירונים, הדרך הזאת נראית לא נוחה מתוך כוונה — ודווקא בגלל זה היא נותנת תוצאה של יוצר.

איך זה בנוי

אתה בונה רקע, מניח עליו אובייקטים תלת־ממדיים, מגדיר את מעוף המצלמה. תנועה אקראית או מתוכנתת של אובייקטים בתוך הפריים, החלפת שוט, התקרבות המצלמה לאובייקט, החלפת מוקד. מניח את הסאונד, הכתוביות, הכותרות. אחר כך מגיעה ההפקה: Blender מרנדר, Python מרכיב וריאציות, בפלט נוצרת חבילת קליפים שממנה אפשר לבחור את הטובים ביותר. זה כלי לסקיצה מהירה, במקומות שבהם דרושים ויזואלים חזקים, מֵמים, שורות משפט. פשטות מרבית של הסקיצה או של הרכבת תוכן הווידאו הסופי — עם מינימום צעדים בין רעיון לתוצאה ראשונה.

סדרתיות וסגנון

אנחנו רוצים שהקליפים ייצאו בסדרות. קליפ טוב אחד בונה מוניטין לשבוע. עשרה קליפים טובים באותה אסתטיקה בונים ערוץ. לשם כך הסצנות חייבות להיות מורכבות מ«חלקים» שמשתלבים כמו ערכת לגו של תבניות: מרחב בסיס, סט נכסים, פלטת תאורה, סט תנועות מצלמה. מחליפים את החלקים — מתקבלת סדרה חדשה, והסגנון נשאר ניתן לזיהוי. זה קריטי לערוצים עם תדירות פרסום גבוהה: שבועית, יומית, כמה פעמים ביום. עריכה ידנית בקצב הזה מחסלת צוות בתוך חודש. צינור עם תבניות חי זמן רב.

הסגנון הוא השקעה שמצטברת. כל קליפ חדש באותו סגנון עובד לטובת כל הקודמים.

הפקה באצוות

אחד הניסויים המרכזיים של הפרויקט הוא הפקה באצוות. אתה מגדיר תבנית ופרמטרים («רחובות עיר, לילה, ניאון, 20 שניות, מעוף איטי»), והמערכת מספקת עשרה וריאנטים בבת אחת. אתה בוחר את הטוב ביותר, והשאר הולך לפח. זה משנה את כלכלת ההפקה: עלות של קליפ אחד יורדת, איכות הבחירה הסופית עולה, כי יש מבין מה לבחור.

איפה אנחנו עכשיו

הפרויקט בפיתוח פעיל. אנחנו מרכיבים את הליבה: חיבור ממשק הווב למנוע התלת־ממד כך שיעבוד ככלי אחד. במקביל צוברים ספריית נכסים בסיסיים — סצנות, אובייקטים, תנועות מצלמה, פריסטים של תאורה. זו אותה «ספריית חלקים» שממנה מרכיבים מאוחר יותר את הסדרות. הצעד הבא הוא פיילוט על ערוץ חי, כדי לבחון את הצינור בעומס אמיתי: שלושים קליפים בחודש, עם סגנון שנשמר וצוות שעדיין עומד על רגליו.

הבא

Naasson Food

משלחת גסטרונומית: פירות ים כנים, בקרת איכות ושירות "כמו במסעדה", אבל בבית. הפרויקט כרגע מושהה.

→